פסק-דין בתיק עפ"ג 43388-03-12

1.         המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בת.פ. 31086-07-10 (בית משפט השלום בפתח תקווה)

בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים (שתי עבירות) והוטלו עליו שני חודשי

מאסר לריצוי בעבודות שרות וארבעה חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין.

הערעור שבפנינו מכוון כלפי  הכרעת הדין ולחלופין כלפי גזר הדין.

2.         עובר למועד שנקבע לדיון בערעור הגיש המערער בקשה להגשת פרוטוקולים של בית הדין

הרבני האזורי בפתח תקווה + מסמך עיקוב כראיות נוספות בערעור.

לטענת המערער יש בראיות הנוספות כדי להוכיח שהתלונות נושא התיק הפלילי באו לעולם

בעקבות רצונה של המתלוננת להתגרש מהמערער ולהרחיקו מביתו, על מנת שתוכל להתנהל

באין מפריע עם בן זוג חדש. עוד נטען בבקשה כי מהפרוטוקולים עולה כי בדברי המתלוננת

בבית הדין הרבני לא בא זכרם של המעשים נושא הערעור.

הפרוטוקולים שצירופם מבוקש, כשהמרכזי שבהם הוא מתאריך 1.12.11 , הם מתאריכים

שלאחר סיום הבאת הראיות בבית משפט קמא ביום 18.9.12.

3.         לאחר שעיינו בפרוטוקולים  שצירופם מבוקש לא מצאנו כי יש באמור בהם כדי להצביע על

כך שהתלונות נושא הרשעת המערער באו לעולם על רקע רצונה של המתלוננת להתגרש

ולהרחיקו מביתו שכן אין כל סתירה בין רצונה של המתלוננת להתגרש ולהרחיק את

המערער מביתו, כנטען על ידי המערער, לבין העבירות בהן הורשע על פי הראיות שהיו בפני

בית משפט קמא. באשר לטענה  כי המתלוננת לא הזכירה בבית הדין הרבני את האיומים

והתקיפה נושא הכרעת הדין אין בכך כדי להצביע כי הן לא נעברו שכן המקום הראוי

להעלותם היה בהליך הפלילי שבו הועלו.